החלטה בתיק ת"א 12054-05-09

לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד.

רקע כללי -

1.         התובעת והנתבעת שכנגד, ג'י.אי.אס. גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ (להלן: " ג'י.אי.אס.") והנתבעת והתובעת שכנגד, ווטרמטיק בע"מ (להלן: " ווטרמטיק") הינן חברות שעוסקות בתחום טיהור המים. הנתבע מס' 2, מר רמי אפללו (להלן: " אפללו"), היה מנהל ווטרמטיק ובעל מניותיה העיקרי.

2.         אין חולק שבין ג'י.אי.אס. לבין ווטרמטיק נחתם חוזה (להלן: " החוזה"), לו ערב אפללו אישית, אשר בבסיסו הסכמת הצדדים לפיה ווטרמטיק תמכור לג'י.אי.אס. את הציוד והמלאי ששייך לה וכי מאותו רגע ישתפו שתי החברות פעולה ותבצענה במשותף את ההתחייבויות של ווטרמטיק כלפי הלקוחות שלה. לאחר תקופה מסוימת, במהלכה יושם החוזה לגבי כמה וכמה פרוייקטים, נקלעו הצדדים למחלוקת והיחסים ביניהם הופסקו.

3.         את "יריית הפתיחה" ירתה ג'י.אי.אס. אשר הגישה כנגד ווטרמטיק תביעה "דו-ראשית". חלקה הראשון של התביעה כלל דרישה לתשלום חוב נטען של כ-750,000 ש"ח לגבי פרויקטים מסויימים ומלאי. החלק השני כלל בקשה למתן חשבונות - לגבי פרוייקטים נוספים אשר לגביהם טענה ג'י.אי.אס. שמגיעים לה תשלומים מכח החוזה, אותם תוכל לחשב רק לאחר קבלת נתונים מווטרמטיק.

4.         ווטרמטיק מצדה הכחישה את הטענות והגישה תביעה שכנגד, אשר אף היא כללה מספר "ראשים", לגבי סכום של למעלה מסמכותו העניינית של בית משפט זה.

5.         ביום 11/4/2011 ניתנו פסק דין חלקי והחלטה לגבי המחלוקות דלעיל - כאשר מצאתי לחייב את ווטרמטיק לשלם לג'י.אי.אס. סכום של כ-200,000 ש"ח, קבעתי כי ג'י.אי.אס. זכאית לקבלת החשבונות המבוקשים ומצאתי לדחות את התביעה שכנגד של ווטרמטיק.

6.         לאחר תלאות רבות (מדי) הושלם הליך מתן החשבונות, המסמכים המבוקשים הועברו כנדרש וג'י.אי.אס. הגישה כתב תביעה מעודכן הכולל דרישה כספית מעודכנת. לטענתה, לאחר שעיינה במסמכים ובחשבונות, מצאה כי ווטרמטיק חייבת לה כ-280,000 ש"ח נוספים. דרישתה המחודשת / מתוקנת של ג'י.אי.אס. לתשלום הנוסף - הוגדרה ככתב תביעה מתוקן, ובהתאם אף שולמה אגרה נוספת.

7.         בד בבד עם הגשת כתב הגנה מתוקן מטעם ווטרמטיק, לגבי הדרישה החדשה, הגישה ווטרמטיק כתב תביעה שכנגד "חדש", לגבי סכום של כ-600,000 ש"ח (ואזכיר כי התביעה שכנגד הקודמת נדחתה).

הבקשה הנוכחית -

8.         עתה, מבקשת ג'י.אי.אס. לסלק על הסף את התביעה שכנגד "החדשה". לטענתה, לא ניתן להגיש תביעה שכנגד בשלב הזה של הדיון, שכן מצויים אנו בעיצומה של התביעה המקורית, אשר מתנהלת בשני שלבים, כפי שנהוג לנהל תביעות למתן חשבונות. ממשיכה היא וטוענת שלאחר שהיא הגישה את הדרישה הכספית המעודכנת, בהמ"ש איפשר לווטרמטיק להגיש "תחשיב נגדי" במענה לדרישת התשלום בסך 280,000 ש"ח, אך "תחשיב נגדי" שכזה אינו מהווה "כתב הגנה מתוקן" ובוודאי שלא מאפשר תביעה שכנגד מתוקנת.

9.         ווטרמטיק מתנגדת לבקשה, מן הסתם, וטוענת כי קמה לה זכות קיזוז למול ג'י.אי.אס. אותה היא יכולה להעלות במסגרת תביעה שכנגד, לרבות תוך הפניה לתקנות 52 ו-53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

דיון והכרעה -

10.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים כפי שהועלו בעל-פה בדיון ולאחר עיון בבקשה, בתשובה ובהודעה לגבי אי הגשת תגובה - מצאתי כי דין הבקשה להדחות, משמע - ש אין לסלק על הסף את התביעה שכנגד. אמנה בקצרה את נימוקי להלן.

11.      ראשית, אני סבורה כי הגשת הדרישה הכספית המעודכנת מצד ג'י.אי.אס. מהווה תיקון של כתב התביעה, ומשעה שהוגש כתב תביעה מתוקן, קמה האפשרות לווטרמטיק להגיש כתב הגנה מתוקן, לרבות תביעה שכנגד מתוקנת. נכון הוא כי אין בתקנות הבהרה לגבי הכותרת הראויה של הדרישה הכספית המוגשת לאחר שמתקבלת בקשת למתן חשבונות, אך שעה שלמעשה הדרישה החדשה מתקנת את התביעה במובן שהסעד הכספי משתנה וסכום התביעה גדל - הרי שדינה של "הדרישה המתוקנת" ככתב תביעה מתוקן.

12.      אפנה בהקשר זה לרע"א 8944/99 צווינגבוים נ' ארד בע"מ (פורסם בנבו, 3.4.2000) שם נדונה השאלה אם תיקון סכום התביעה לאחר קבלת סעד של מתן חשבונות הינו תיקון בזכות שמא יש לבקש רשות לתקן את התביעה, מכח תקנה 92 לתקנות; וראו אף את ת.א. (שלום תל-אביב) 202793/02, זבלודוביץ נ' שוסטר (פורסם בנבו, 1.4.2008), שם דן בהמ"ש באותו נושא. התשובה לשאלה אם עסקינן בתיקון בזכות או ברשות אינה חשובה לעת הזאת (שכן אף אם היתה זקוקה ג'י.אי.אס. לקבלת רשות הרי שהיא ניתנה בהחלטות קודמות שלי, מה גם שבהמ"ש העליון קבע כי אין צורך להגיש בקשה מכח תקנה 92 לתקנות במקרה שכזה). החשוב הוא כי מעצם הדיון בשאלת סוג התיקון - אנו למדים שאכן עסקינן בתיקון, כלומר - שיש לראות בדרישה המתוקנת בבחינת כתב תביעה מתוקן. עוד ראו את רע"א 4827/92 סופרגז בע"מ נ' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580, אשר דן בתיקון סכום התביעה לאחר קבלת סעד של מתן חשבונות ובחישוב האגרה שיש לשלם כנגזר מתיקון שכזה.

13.      משמצאנו שהמדובר בכתב תביעה מתוקן - אזי שלגבי האפשרות להגיש כתב תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה המתוקן - אין אלא להפנות לתקנות 52 ו-53 לתקנות.

14.      שנית, יש לראות כי כאשר ביקשה ג'י.אי.אס. לתקן את הדרישה הכספית, היתה זו ווטרמטיק אשר ביקשה שלא לאפשר לה לעשות זאת ודרשה להורות לג'י.אי.אס. להגיש תביעה חדשה בהליך אחר. באותו השלב, לאחר הגשת בקשות ותגובות, החלטתי שאין מקום לחייב את ג'י.אי.אס. להגיש תביעה חדשה בתיק נפרד וכי הדרך הראויה הינה לחשב את המגיע לה לשיטתה, לעדכן את הדרישה המקורית ו"להשאר" במסגרת התיק הנוכחי (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 568). ברי כי משמעות הדברים הינה תיקון כתב התביעה בתיק דכאן - על כל המשתמע מכך באשר לחובה להגיש כתב הגנה מתוקן והאפשרות להגיש כתב תביעה שכנגד.

15.      שלישית, מבחינה פרקטית, אין כל טעם שלא לאפשר את כריכת התביעה שכנגד בתביעה דכאן. כפי שלא חשבתי שיש מקום להורות לג'י.אי.אס. להגיש תביעה חדשה בהליך נפרד לאחר קבלת החשבונות, כך גם אינני חושבת שיש מקום להורות לווטרמטיק להגיש תביעה שכנגד בהליך נפרד. בהמ"ש כבר מצוי בפרטי הסכסוך, הצדדים מסכימים למנות מומחה מקצועי שיעבור על החשבונות והמסמכים - ושיקולי היעילות שהנחו אותי, בין היתר, במתן ההחלטה הקודמת - מנחים אותי אף עתה, ובמיוחד שעה שלא יגרם כל נזק לג'י.אי.אס. (לאור המועד הקבוע להוכחות).